החלטה בתיק מ"ת 37953-05-12 - פסקדין

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אספקת סם מסוכן מסוג הירואין במשקל לא ידוע וכן החזקת סם מסוכן מסוג הירואין לצריכה עצמית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

חברתי כב' השופטת שמואלי מאייר לפניה התבררה ראשיתה של הבקשה, קבעה לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר הראיות, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב בעבירות המיוחסות לו ובנסיבות העניין סברה כי אין מקום לבחון אפשרות של שחרור בתנאים.

המשיב, אשר סבר כי שגגה יצאה מלפני כב' השופטת שמואלי מאייר, ערר על החלטה לבית המשפט המחוזי לפני כב' הנשיא י.אלון.  בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע, כי אכן קיימות ראיות לכאורה הגם שקיים כרסום מה בעוצמתן שכן תקליטור שהיה אמור לחזק את הראיות אינו בנמצא עוד.

באשר לאפשרות של שחרור בתנאים הורה בית המשפט המחוזי לערוך בחינה מוקפדת  של אפשרות של שחרור בתנאים תוך שימוש בעזרתו הטובה והמקצועית של שירות המבחן ובחינת מכלול נסיבות העניין.

כב' הנשיא אלון בעת שנתן החלטתו לבחון כאמור אפשרות של שחרור בתנאים היה מודע היטב הן לעבירות המיוחסות והן לעברו הפלילי של המשיב שאין חולק שאינו מקל. יחד עם זאת, ביקש כב' הנשיא להזכיר כי בסופו של יום, העבירות שיוחסו למשיב בגינן היה במעצר ובאותה שעה ביצע את העבירות המיוחסות לו היום, לא הבשילו לכדי כתב אישום מכיוון שלא היה כל אשם.

בהמשך ועל פי הוראות כב' הנשיא התקבלו מס' תסקירים משירות המבחן ובעוד בא כוח המשיב מבקש לאמץ את ההמלצות החיוביות ולהורות על שחרורו בתנאים, מבקש בא כוח המדינה לדחות את המלצות התסקיר ומבקש לאבחן את החלטת הנשיא אלון, כך שהבקשה המקורית של המדינה, למעצר עד לתום ההליכים, תתקבל.

מלין בא כוח המדינה ומקשה הכיצד בתסקיר מיום 1.7.12 קובע שירות המבחן שקיימת הערכת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות ונוכח דפוסי אישיותו והתמכרותו רבת השנים של המשיב לסם מסוכן, המליץ שירות המבחן שלא להורות על שחרור בתנאים ואילו בתסקיר האחרון מיום 1.8.12, לכאורה, התהפכה עמדתו של שירות המבחן ב-180 מעלות וכעת ממליץ שירות המבחן על שחרורו בתנאים.

עוד מלין בא כוח המדינה, על כך ששירות המבחן הגיש לעיון בית המשפט מס' תסקירים ומכך מבקש ללמד וללמוד כי שירות המבחן התלבט עד מאוד ורק מאחר וסבר שהחלטת כב' הנשיא אלון הינה הוראה לשחרור, שינה עמדתו כאמור לעיל.

אין חולק כי המלצות שירות המבחן לעולם המלצות המה ובסופו של יום ההחלטה הסופית מסורה בידי בית המשפט.  כך גם אין חולק כי ככלל דינם של סוחרי סמים הינו מעצר מאחורי סורג ובריח. אולם, לכל כלל יש חריג  ובנסיבות המתאימות ובהתקיים חלופות מתאימות ניתן להורות על שחרור בתנאים גם במקרים כגון דא, שהרי בית המשפט אינו מכונה אוטומטית שברגע שמוגשת בקשה למעצר עד לתום ההליכים בגין עבירות של סחר בסם מסוכן, המשיב יעצר באופן מיידי.

במסגרת טיעוניו הפנה בא כוח המדינה לבש"פ 4322/07 סיטבון נ' מ"י שם נקבע בבימ"ש העליון כי עורר שהגיע לבית המעצר באשקלון ובידו עוגיות בקופסה ובו הסם מסוכן, דינו על מעצר עד לתום ההליכים על אף המלצת שירות המבחן. ככל הנראה נעלם מבא כוחה המלומד של המדינה, כי ההחלטה בפרשת סיטבון ניתנה על ידי כב' השופט אלון עת כהן בבימ"ש העליון וחזקה על כב' הנשיא אלון שהיה מודע להחלטתו בפרשת סיטבון שעה שהוציא מלפניו את ההחלטה בתיק דנה בה הורה לבחון אפשרות שחרור בתנאים.

אכן, כב' הנשיא לא הורה על שחרור בתנאים, אלא ביקש לבחון אפשרות כזו. אולם, משנתבקשה בחינה כזו הרי שלא לחינם נתבקשה, ואם שירות המבחן, לאחר בחינה מוקפדת, בא לידי המלצה חיובית הרי שאין מקום לסטות מהמלצה זו בקלות מה גם שמאחוריה רוח בית המשפט המחוזי.

באשר לטרונית בא כוח המדינה לריבוי התסקירים, אין אלא להתיר תודה לשירות המבחן על עבודתו המסורה והיסודית בעניינו של המשיב שלפנינו, על אף העומס הרב המוטל עליו והמחסור בכוח אדם הכבד ששורר שם.

לא זו אף זו,  שירות המבחן בתסקירים הראשונים בחן הן את אישיות המשיב והן את אישיות הערבים המוצעים ובאותם מקרים, לא בא לידי המלצה חיובית נוכח העובדה שהתרשמותו מאותם ערבים לא אפשרה המלצה לשחרור.  רק כאשר באו לפני שירות המבחן ערבים שהניחו את דעתו, הגיע שירות המבחן לידי המלצה שניתן להורות על שחרור בתנאים ובניגוד לדעתו של בא כוח המדינה, הרי שבתסקיר מיום 1.8.12 שירות המבחן כלל אינו מתעלם  או "שוכח" את שנאמר בקשר למסוכנות הנובעת מהמשיב בתסקירים הראשונים.  ראו לעניין זה הסיפא בתסקיר שירות המבחן בעמ' הראשון, שם נכתב "לקחנו בחשבון את התרשמותינו משמואל, רמת הסיכון כפי שתוארה בתסקרינו הקודם...".

בנסיבות כאלה כאשר שירות המבחן הינו הגורם המקצועי והמוסמך ומשמש כזרוע בית המשפט בכל הקשור בבחינת מסוכנות והתרשמות הן מהמשיב והן מהערבים לא קלה היד בסטיה מהמלצות אלה, מה גם שלאור החלטת בית המשפט המחוזי התפתחה אף ציפייה אצל המשיב באם בחינה מוקפדת של שירות המבחן תמליץ על שחרור בתנאים, המלצה זו תתקבל.

בית המשפט זה לא עשה מלאכתו קלה, ואף הוא חקר את הערבות המוצעות, הוא מצא שהן מבינות היטב את תפקידן, את חשיבות הצורך להקפיד על תנאי השחרור וכי הן מסוגלות להטיל מרות על המשיב.  המדובר הן בבת זוגו של המשיב והן בבתו של המשיב שעל אף שהינה צעירה, אין אלא להעריך את העובדה שהיא מצליחה גם ללמוד וגם לעבוד והדבר מלמד על יכולות ואסרטיביות של הטלת גבולות.

המורם מן המקובץ הוא כי דין בקשת המדינה להידחות ואני מורה על שחרור המשיב בתנאים להלן:

1. מעצר בית מלא ברח' נתן שוורץ 10/1 לוד.
2. המשיב ישהה בכל העת בפיקוחם בוקר עופרה ת.ז. 024006207 ו/או הראל שירן ת.ז. 032723348.